צורפות: פולשים עירוניים

הטבע מבצבץ בכל מקום בעיר. למרות הניסיונות לאלפו לצרכינו הוא שב ופורץ מכל פינה. צורפים שוניםפולשים-עירוניים מנסים להתייחס לטבע המפר את החוויה האורבנית.

החוויה האורבנית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, עד כדי כך שאנחנו לוקחים אותה כמובן מאליו, חלק טבעי והכרחי משגרת החיים שלנו. בדרך כלל, העיר המודרנית מקושרת אסוציאטיבית עם בניינים גבוהים, מכוניות ועשן. לכן מעניין להסתכל דווקא על החלק הפחות גאומטרי ותעשייתי של העיר: אותן פיסות קטנות של טבע שעדיין מצליחות לשרוד בה.
תהליך הברירה הטבעית המתרחש בעיר מאלץ את החיים בה להתחלק לשתי קבוצות בעלות מאפיינים שונים: הטבע המבוית, כגון עצים שנשתלו ברחובות או כלבי בית, והטבע הפולש- עשבים שוטים, חתולי רחוב, עטלפים, עכברים ועוד.

הצורפת התל אביבית טליה ווינר, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, יוצרת כבר תקופה ארוכה סדרה של תכשיטים אורבניים. רובם הגדול של התכשיטים בסדרה מתארים תרשימים של ערים שונות, כמו תל אביב וירושלים. פריטים אלו עשויים כסף או זהב ונותנים תחושה של שרטוטים טכניים הנדסיים. מרצפות העיריה הפכו, באמצעות יצירתם במתכת, לפרטי נוי המתארים אופי של איזורים אורבניים מסוימים. מעניין להסתכל על תכשיטים אלו בסמוך לתכשיט נוסף של ווינר מאותה תקופה: תכשיט בצורת אף של כלב. בניגוד לשירטוטים, תכשיט הכלב בוחר דוקא להתמקד מקרוב בנקודה ספציפית של החוויה העירונית, בתשומת לב על הפרטים הקטנים היוצרים בכסף תחושה של מרקם ורטיבות המאפיינים אף של כלב. דוקא הדרך ה”לא אורגנית” בה נחתך התכשיט סביב קווי המתאר של האף יוצרת עניין רב בתכשיט, בכך שהיא קוטעת את הקוים הטבעיים של בעל החיים באופן משורטט ובכך הופכת אותו לכלב מאולף.

Check out Slots Guide for tips on playing casino games. When you’re done, you can check out the newspaper for the arts.

צורף נוסף היוצר עבודות מעניינות בנושא הטבע האורבני הוא הפשטיין ג’וליסון (Hafstein Juliusson) האיסלנדי. בסדרת תכשיטים שיצר, הנקראת “תכשיטים גדלים”, גידל הפשטיין דשא על טבעות ואגרופנים. הדוגמנים העונדים את תכשיטי הדשא מצולמים על רקע אורבני. התכשיטים עשויים כסף והדשא שצומח מתוכם אמור, במידה שמשקים אותו פעם ב-5 שבועות, לצמוח במשך שנה שלמה. במהלך השנה עובר הדשא תהליך אשר בתחילתו הוא נראה “מסודר” וצומח בהתאם לקוי המתאר של התכשיט ולאחר מכן מתארך ומקבל מראה פרוע וטבעי יותר, עד שבתום השנה הוא נובל ויש לשתול דשא אחר ולהתחיל את התהליך מחדש. המקום שמעניק הפשטיין לדשא בחוויה האורבנית נע בין טבע מבוית בתחילת התהליך וטבע פולש לקראת סוף התהליך. תפיסה זאת תואמת את אופיו האמיתי של דשא בעיר, אשר נשתל בגינות או פארקים ציבוריים אך פורץ גם מחוץ למסגרת המוגדרת ולעיתים מוצא את דרכו לחריצים שבין מרצפות המדרכה. לא במקרה נבחרו אגרופנים כבסיס לגידול הדשא, הרי מדובר בצמח שהצליח לשרוד בתנאים קשים.

הצורפת סילביה קאלוס (Sylwia Calus) יצרה גם היא טבעת המכילה עשבים, אולם בטבעת זו נראים העשבים כאשר הם כלואים ומוקפאים בתוך חומר פלסטי שקוף אשר נותן להם מראה של עשבים שוטים לשעבר שנעקרו והפכו למאובן מת. הצורפת סימון בריטלין (Britlyn Simone) ,בוגרת אוניברסיטת בוסטון וכיום עובדת באוסטרליה, יצרה צמיד כסף ממנו פורצות קבוצות עשב באופן היוצר מראה פרוע של צמח פולש המשתלט על בסיס הכסף של הצמיד. בStudio Cbijoux השוויצרי בחרו דרך אחרת להראות צמחים בתוך תכשיטים אורבניים, על ידי שתילת צמח קטן בתוך טבעת הסוגרת סביבו בכדור פלסטיק שקוף. הטבעת מזכירה מראות מסרטי מדע בדיוני בהם לא נותרה צמחייה על כדור הארץ ויש לשמר בצורה מלאכותית את השרידים האחרונים שנותרו. למרות החזון האפוקליפטי, נראה כי הטבע בכלל והצמחייה בפרט מצליחים לנווט את דרכם גם בסביבה העירונית. באמצעות התבוננות ביצירות אומנות העוסקות באורבניות ונסיון להבחין בפיסות הטבע החודרות לתוכן, ניתן להסיק הרבה על ההתפתחות של הטבע בערים המודרניות: אילו בעלי חיים וצמחים מצאו את דרכם לשרוד ואילו נעלמו ויתכן ויעלמו כליל בעתיד אם העיר תשתלט על מרחבים טבעיים נוספים.