עוד רבה הדרך

עוד-רבה-הדרךהמחאה החברתית על יוקר המחייה בישראל הציתה את השיח הציבורי על מחירי הדירות לצעירים. אבל מי בכלל אשם במחירי הנדל”ן הגבוהים ואיך נתקן את המצב?

מחאת הקיץ פרצה על רקע רצונם של רבים להתעקש ולגור בתל-אביב. הסיבה לכך שצעירים רבים כל-כך נאבקים על הזכות לגור בעיר טמונה בכך שהם מחפשים הזדמנויות ופוטנציאל לקשרים רבים, הן לצורך פרנסה והן לצורך אהבה וקשרים חברתיים. הזדמנויות אלה נמצאות בעיר התוססת וכיום תל-אביב ובעיקר מרכזה מספקים את האופציה הזו. דבר זה ניכר גם במחירי הנדל”ן אשר גואים במרכז תל-אביב יותר מבמקומות אחרים. לצד מרכז תל-אביב, גם מחירי הנדל”ן במרכז ירושלים המערבית עולים בהתמדה וגם שם זה קשור לחידוש ושיקום פני העיר לצד העושר והמגוון התרבותי והחברתי שהיא מאפשרת לתושבים הגרים בה. אחת הסיבות לעלייה במחירי הדיור במרכזים אלה הוא מיעוט ההיצע של מקומות עירוניים אמיתיים בישראל.

אחד האופנים בהם ניתן להגביל יצירה של עירוניות הוא למשל תקן החנייה. משרד הפנים קבע תקן חנייה שמחייב להצמיד חנייה בתחום המגרש (לפחות חנייה אחת) לכל דירה חדשה שנבנית בישראל. לכאורה, עשוי להישמע הגיוני, בפועל, גם מי שלא רוצה לשאת בעלות החזקת רכב לא יכול למצוא דירות בלי חנייה במגרש. העלות של אותה חנייה נכנסת למחיר הדירה. במקום לתת ליזמים לבנות מגוון דירות בעלות רמות מפרטים שונות, משרד הפנים מחייב את כולם להצמיד חניות. הדבר דומה לכך שהיו מכריחים את כל המאפיות לעשות רק לחם עם זיתים. במקרה כזה גם אם מישהו היה רוצה לקנות לחם זול יותר (בלי זיתים) הוא לא היה יכול. תקנים רבים נוספים מקשים אף הם על בנייה עירונית צפופה, אותה בנייה שהולכת ונעשית מבוקשת ונדירה יותר ככל שחולף הזמן. בנוסף, תהליכי הפיתוח הנוכחיים מאיצים פיתוח רב יותר על חשבון שטחים פתוחים, טבעיים וחקלאיים ומבססים תלות הולכת וגוברת ברכבים פרטיים לכל מטרה. באופן זה נוצר קיטוב חברתי רב יותר בין אלו שיכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב או שניים לאלו שאינם יכולים.

על-מנת לשנות מצב קיים זה הוקמה לפני מספר שנים עמותת מרחב– התנועה לעירוניות בישראל. מרחב שמה לה למטרה לשפר את איכות החיים בערי ישראל בהן מתגוררים 92 אחוזים מהאוכלוסייה וכן לאפשר יצירת עירוניות חדשה בישראל, ולא להסתפק בירושה העירונית המצומצמת שנותרה לנו מימי המנדט הבריטי. מרחב מאגדת כמה מאות חברים ובהם אדריכלים, מתכננים עירוניים, משפטנים ועוד ועוד חברים שבעיקר אוהבים עיר. לצורך השינוי בדפוסי הפיתוח הישראלי, “מרחב” מובילה פרויקט תחת השם “מכון ראשי ערים”, אשר עוזר לראשי ערים ללמוד מהו תכנון עירוני ולפתח את המחשבה שלהם בנושא. למעשה, ראש העיר הוא המתכנן הראשי בכל מקום, אך למרות זאת במרבית המקרים ידיעותיהם של ראשי הערים בתחום הן מועטות ביותר וכתוצאה מכך הם מתקשים לא פעם לייצר שינויים ולקדם פיתוח עירוני, וכן לא פעם ממשיכים לקדם את מדיניות הפרבור הישראלית ללא מחשבה שנייה.
פרוייקט נוסף, אותו “מרחב” מובילה, נקרא “המעבדה להעצמה עירונית” שבו נבחנות שכונות ישראליות שנבנו בין שנות ה-50 לשנות ה-70 של המאה הקודמת וזקוקות להתחדשות. הפתרון הסטנדרטי המוצע ע”י משרד השיכון לשכונות אלו הוא פינוי-בינוי. פתרון זה הוא הרסני ויקר מאוד לביצוע, הוא דורש פינוי של מאות משפחות והריסה של קהילות שלמות, ומשום כך לא יוצא לפועל כמעט. במקום זאת אנו מציעים פתרונות מתונים יותר שמיושמים כבר בעולם ובהם תהליך הבינוי בשכונות אלו יכול לשמש כמנוף לשיפור רשת הרחובות והוספת שימושי קרקע באופן שיאפשר להן להפוך למקומות עירוניים אמיתיים, ללא פינוי והרס מסיבי.

עוד רבה הדרך לשיפור העירוניות בישראלי וליצירת מקומות עירוניים חדשים, אך אני בטוח שככל שיותר אנשים ממגוון מקומות ועיסוקים יצטרפו לפעילות למען עירוניות בישראל, השינוי יקרה מהר יותר וגם איכות החיים העירונית שלנו תשתפר.
• יואב לרמן הוא דוקטורנט בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, חבר הוועד המנהל בעמותת “מרחב” ובעל הבלוג הפופולרי “עוד בלוג תל-אביבי”. http://tlv1.co.il