“כרמן” מבקרת במצדה/ ענת קון-אמן

האופרה הישראלית מעלה את “כרמן” מאת ביזה, בהפקת ענק למרגלות המצדהכרמן9.
השילוב בין המיקום הקסום והייחודי שאין שני לו, וההפקה הגרנדיוזית,
מושכים קהל חדש שעושה את כל הדרך, על מנת לזכות בחוויה יוצאת דופן.

האופרה “כרמן” מאת ז’ורז’ ביזה, זוהי הפקת הענק השלישית המועלית למרגלות הר המצדה, קדמו לה “נבוקו” ב-2010, ו-“אאידה” ב-2011. אתוס הגבורה העילאית וההקרבה העצמית של אנשי מצדה בתקופת מרד בר-כוכבא, מהדהד ברקע המופעים הגרנדיוזיים המועלים למרגלות הר המצדה המרשים והסימבולי כל-כך. הקהל מתפעם מתחושת החשיבות הגלומה במקום עצמו, מעוצמתו וקסמו של המדבר. ישנה ייחודיות בישיבה תחת כיפת השמיים לאחר נסיעה במורד פיתולי ים המלח בנוף עוצר נשימה ולצפייה בהפקה בממדים כה גדולים: במת ענק בגודל של 3,500 מ”ר מתמזגת עם האדמה שמסביב לה. התפאורה בנויה כחלק מהטבע והנוף כולל הרים, צוקים וגבעות חול. 9 כרכרות, 10 סוסים וחמישה חמורים פוסעים הלוך ושוב על משעול העפר התלול, לאורך כל ההצגה. כמו כן, מסילת ברזל בת 120 מטרים לערך שנבנתה במיוחד ועליה נוסעת רכבת. לכל אלו תורמת התאורה המרשימה הצובעת את הבמה וההרים ומוסיפה גוון אחר בל ישכח. בסיום הדרמטי נצבעים ההרים בצבע דם חלוד, המותיר חותם עז.

זהו מופע ראווה ענק, צבעוני ומרשים התוקף את כל החושים. יש בו תלבושות ססגוניות שעוטים מאות המשתתפים העומדים כולם על הבמה בחלקים נרחבים של המופע וזיקוקים המופרחים במהלכו כחלק מחגיגות המתרחשות במחזה עצמו. כוחו של המופע, המוצג בכל פעם בפני עשרות אלפי צופים, הוא בריבוי הגירויים ובראוותנות, לכן הינו מיועד בעיקר לקהל הרחב ולאו דווקא לקהל הקבוע של שוחרי האופרה. המופעים הללו מושכים גם אלפי תיירים המגיעים במיוחד מחו”ל על מנת לחוות את החוויה העוצמתית.
במסגרת הניסיון להביא ולקרב את האופרה להמונים המופע הוקרן ללא תשלום בשידור ישיר על מסכי ענק שהוצבו תחת כיפת השמיים בשלושה מוקדים שונים: גן השלושה, נתניה ובאר-שבע.

האופרה של ז’ורז’ ביזה מבוססת על סיפור מאת פרוספר מרימה. סיפור המחזה הוא יצרי מאד ומפעיל את נימי הרגש. זהו סיפור של אהבה חסרת מעצורים תוך ויתור על הכול, תשוקה חסרת רסן, בגידה ונקמה. הסיפור מתרחש בספרד ונרטיב האהבה-בגידה מתעצם על רקע ההתנגשות בין חבורת המבריחים הצוענים, שכרמן היא אחת מהם, לבין החוק. כרמן הפראית והסקסית שובה את לבו של נציג החוק, הקורפורל דון ז’וזה. הוא מתבקש על ידי מפקדו זוניגה ללוותה אל הכלא לאחר שחתכה פניה של יריבה בקטטה בבית החרושת לסיגריות בו עבדה. היא משדלת את דון-ז’וזה להניח לה לברוח, הוא אינו עומד בפניה ומתרצה, ומכאן הדרך להידרדרות ולאובדן השליטה מהירה. דון ז’וזה נאסר במקומה. כשהוא משתחרר, כרמן מפתה אותו להצטרף אליה ואל חבורת המבריחים, והוא שבוי בקסמה ואכן עושה כך, למרות שהינו מאורס למיכאלה הנאמנה לו והמחפשת אחריו. כאשר מגיע מפקדו במטרה להחזירו לגדוד, דון ז’וזה שולף נגדו את חרבו ובסיוע שניים מהצוענים המבריחים הם מסלקים את המפקד. מרגע זה ואילך מאבד דון ז’וזה את היכולת לחזור לעולמו הקודם והוא לכוד בידיה של כרמן שעד מהרה מואסת בו ומתאהבת בלוחם השוורים אסקמיו. הסוף המר והטרגי ידוע מראש. דון ז’וזה מגיע לזירה בה מתנהלת מלחמת שוורים ושם, מטורף מאהבה, הוא דורש מכרמן לחזור אליו. אך היא, שאיבדה בו כל עניין, משליכה לעברו את הטבעת שנתן לה. דון ז’וזה אכול הצער והכאב אינו יכול לשאת את הסירוב, דוקר אותה בליבה ואז מסגיר את עצמו.

את ההפקה הנוכחית של האופרה “כרמן” ביים הבמאי האיטלקי ג’נקרלו דל-מונקו צוקרמן. מאסטרו דניאל אורן התיאטרלי ניצח על תזמורת האופרה. השתתפו בה כאמור מאות משתתפים, מלבד צוות הסולנים, מקהלת אנקור, מקהלת האופרה הישראלית ורקדני פלמנקו מספרד. בתפקיד כרמן, כיכבה ננסי פביולה הררה הספרדייה שהתפקיד מזוהה איתה. הררה שכבר הופיעה בעבר בתפקיד זה על במת האופרה הישראלית לפני כעשר שנים, וכן על במות רבות נוספות ברחבי העולם, היא כרמן מצוינת – יפה, שופעת מיניות, פתיינית, אנוכית ואכזרית.
כרמן היא דמות של אישה עצמאית וחזקה, הן בחברת הנשים והן מול הגברים אותם היא מפתה ומקסימה. היא פראית ועושה ככל העולה על רוחה, לוקחת סיכונים, מחפשת ריגושים ומאבדת עניין באותה מהירות בה הוא מתלקח. לאחר שהיא כובשת את ליבו של החייל, המאבד עבורה את כל עולמו, היא מאבדת בו כל עניין ופונה הלאה לכיבוש הבא. אין לה כל בעיה מצפונית לשחק ברגשותיהם של אחרים כדי להשיג את מטרותיה. גם כאשר היא עומדת מול דון ז’וזה, אותו נטשה לטובת המטאדוראסקמיו, היא אינה מהססת לעמוד מולו בגלוי תוך התרסה וגילוי בוז. זאת על אף הסיכון שחברותיה, החוזות את הסוף הצפוי, מזהירות אותה מפניו.

מדהים לחשוב על כך , שהאופרה הזו כל כך פופולארית כיום ושאין בית אופרה אחד בעולם המערבי שאינו מעלה אותה בהפקות חוזרות. זאת לאור העובדה שלא התקבלה יפה בזמנו וספגה ביקורות שליליות כשהועלתה לראשונה בפריס. הן בשל העלילה הלא מוסרית לטעמם של הפריזאים, הן בשל הסוף הטרגי מדי, והן מבחינה מוזיקלית.
דרמה לא שגרתית ארעה בעת החזרה הגנרלית בה הוקפצה המחליפה הישראלית נעמה גולדמן להחליף את אנה מלאבסי, המבצעת השנייה של כרמן בהפקה זו, שחלתה. הקפצות של הרגע האחרון הן דבר נדיר ביותר באופרה ונעמה הצעירה הפכה לסינדרלה. היא זכתה בהזדמנות יוצאת מגדר הרגיל וגם הופיעה בהמשך למרות שמעולם לא הופיעה בתפקיד כרמן. היא למדה את התפקיד כמה שעות לפני ההופעה, ונכנסה במהרה לנעלים גדולות ממידתה אשר צעדה בהן בהצלחה מרובה. אמנם במחצית הראשונה של החזרה הגנרלית הייתה קצת אנמית, אך היא אזרה כוחות ובמחצית השנייה ובמופע שאחריו הופיעה ככוכבת.
בכלל, מיקום ההפקה, הציב בפני הזמרים בעיה, שכן סופות החול והרוחות העזות בשעות הערב במצדה הקשו עליהם ופגעו במיתרי הקול שלהם.

נח בריגר הישראלי הוא אחד משני המבצעים של זוניגה, מפקד הגדוד. בנוסף, את תפקידי המבריחים הצוענים וכן שתי חברותיה הצועניות של כרמן מגלמים סולנים ישראליים של האופרה הישראלית, כולם מצוינים ובעלי נסיון רב:הילה בג’יו בתפקיד פרסקיטה, איילה צימבלר בתפקיד מרסדס, יוסף ארידן בתפקיד רמננדווגיא מנהיים בתפקיד דנקיארו.
“האופרה הישראלית כבר עם הפנים קדימה לעבר הפקת הענק הבאה, “הנסיכה טורנדוט” מאת פוצ’יני, שתעלה למרגלות המצדה בשנת 2013.