אהרון פרלמן: “ולמרות הכל”

קריאה בקובץ הסיפורים החדש של אהרון פרלמן מספקת זווית ראייה חדשה וייחודית על נושא השואהספרות1.

זה עתה הופיע בהוצאת “סטימצקי” בסדרה, “חממה ספרותית”, קובץ סיפוריו של אהרון פרלמן. זהו ספרו השני של המחבר לאחר הרומן, “שמלתה של רוחל’ה מחרישה” שיצא ב 1999. אהרון פרלמן, תושב חיפה מ 1998 לאחר שנים רבות של היותו חבר במושב במרכז הארץ. אשתו, יפה, היא ציירת ייחודית מאוד היוצרת גם מיצבים, חברה באגודת הציירים והפסלים והציגה תערוכות יחיד במקומות שונים בעלת התעניינות רבה ביצירתם של עמיתיה האמנים, בתחומי יצירה שונים ובפילוסופיה.

המחבר נולד ב 1929 בוורשה. רק הוא ואחיו שרדו מכל משפחתו בשואה. בין נושאי הסיפורים
המוזכרים על הכריכה : גלגולה של יתומה יהודייה במחנה, מקום מסתור ייחודי של ילד יהודי, זוג יהודי המתחייב למסור תינוקת תמורת מקום מסתור, שיתוף פעולה בין שוטר יהודי לגנב צעיר לתכלית מוזרה.
בהקדמה כותב המחבר כמה מילים אודות חייהם בוורשה, בריחתם לעיירה לושיצה, עיסוקו המיוחד מאז גיל שלוש עשרה במאבקי הישרדות שונים במקומות שונים וברון, חסיד אומות העולם, שעזר לו. בנוסף לתובנות על הישרדותו הוא רואה בספר מצבה והנצחה לבני משפחתו. הוא איבד זוג הורים, שני אחים ושלוש אחיות. שערי הספר הם :טרם המלחמה, גטו ורשה, גטו לושיצה, אהבה בתופת, התינוקת, באסם של יוזף, בחסות האצילים, מחתרות, הישרדות. הקובץ בן 190 עמודים וכולל 37 סיפורים.

שם הספר, “ולמרות הכול” מבטא איזו התרסה ועמידה עיקשת. יש בו ביטוי ליכולת הישרדות ולהצהרה עליה. זוהי תחושת יסוד של מחברים רבים. מוטיב ההישרדות דומיננטי בספרו הקודם, הרומן “שמלתה של רוחל’ה מחרישה”, שכולו תיאור הישרדות ביער בימי המלחמה. בשני הספרים חשוב גם ציר המתח של המפגש בין יהודים וגויים הן בחיים בצוותה והן בנסיבות מיוחדות.

קובץ סיפורים זה הוא תיאורי במהותו. ריבוי הפרטים יוצר ריאליות אמינה ומשכנעת. ניכרת כאן יכולתו הפלסטית של המספר ליצור תמונות שונות ובולטת גם האותנטיות הרבה. ההעדפה היא לכיוון היסוד האפי-תיאורי. הדיאלוגים משקפים את ההווי. למרות קיצורם של הסיפורים אין כאן נטייה לתאר אפיזודות אלא מצב שבו חיו יהודים בגולה, מצב המצריך הסתגלות והתמודדות מתמדת. אותה הסתגלות היא מוטיב חשוב בספר לצד מוטיב ההישרדות. הכתיבה בגוף שלישי יוצרת ריחוק מסוים המוסיף נופך אמנותי.
יש כאן איפוק והימנעות מפאתוס. המספר גם מעיר לעיתים הערות במהלך הסיפור . כמו כן ניתן לומר, כי רוחו שורה גם על סיומי הסיפורים לפרקים במעין חיווי דעה עקיף ולא מפורש. הספר כתוב מתוך פרספקטיבה של זמן. ההתבוננות בזמן ההיסטורי מהווה גורם חשוב בעיצובם של הסיפורים. זוהי התבוננות שמעבר לתיעוד. הסיפורים הללו אינם רק תיעוד, הם מהווים יצירה ספרותית. תחושה של גורליות ודטרמיניזם, שהכול נקבע מראש חופפת עליהם. המצבים הם מעניינים ומיוחדים, אין כאן התמקדות בסבלם של היהודים במחנות, כפי שניתן למצוא בכתיבתם של פליטי שואה שונים. תיאור חוויית החיים ביער מופיע בשני הספרים. לא רבים בספרותנו הספרים המתארים הישרדות זו. אפשר לציין גם את ספרו של נתן שורק, “מנדל, הרוצח מן הביצה”. בקובץ הסיפורים שלפנינו בולטת גם היכולת לתאר באופן אמין את הוויית הגויים.

במרכז הסיפורים עומד ילד. הגיבור חי בתוך מציאות משתנה, השגרה איננה שגרה של ממש. עליו להסתגל. הוא לומד מהר את עובדות החיים ומתבגר מהר. יש סיפורים בהם מתואר הילד עם משפחתו, באחרים הוא מתואר ביחד עם מבוגרים ביער. לכולם צפוי אותו גורל ועליהם להתגונן כל הזמן.
מלבד זווית הראייה של הילד נודעת חשיבות גם למתח בין היהודים לגויים. מתח זה מופיע בעלילות של הסיפורים השונים. הקורא נתקל גם בשאלות של זהות, יש סיטואציות בהן הגיבור נאלץ להסתיר את זהותו. בכלל ניתן לומר, כי סיטואציות מוזרות אליהן נסחפת לעיתים העלילה הן גורם מרכזי בסיפורים.

נודע תפקיד חשוב גם לדרך האיפוק. הפרספקטיבה וההימנעות מפאתוס מכתיבים את האיפוק הזה. גם הנושאים המרכזיים של הספר מכתיבים את האיפוק הזה, אין כאן תיאור של הזוועה עצמה, אין כאן תיאור של הסבל במחנות. במת ההתרחשות היא העיירה היהודית בסיפורים הראשונים והיער בסיפורים האחרים.
חשוב גם תיאור המחבוא והמפלט ותיאור היער כמפלט. חוויית הצורך במפלט היא מרכזית ביצירות שונות שנכתבו על תקופת השואה. הידועה שבהן היא יומנה של אנה פראנק. חוויית השהיה במקום מפלט יוצרת דינאמיקה מיוחדת במערכות היחסים בין האנשים. כאן, כמו ברומן “שמלתה של רוחל’ה מחרישה”, בולטת שהותו של הנער אנטוש בין מבוגרים ממנו. עליו להסתגל ולפעול כאילו היה אחד מהם.

לפנינו מקרי מבחן ומשימות שונות, והקורא שואל את עצמו אם גיבור הסיפור יעמוד בהם. את המצבים האלה אפשר להגדיר כאתגר קיומי וגם כמבחן בו אמור הגיבור לעמוד. אלה הם מצבים המשפיעים על התבגרותו. מוטיב מרכזי כאן הוא מוטיב הסכנה. הסכנה נמצאת ברקע, על האנשים להיות מודעים לקיומה גם אם ברצונם להדחיק את התחושה הזאת.

הסתרת הזהות מניעה את עלילת רבים מהסיפורים. אותו מצב בו צריך לשחק בתפקיד אחר. מצב זה מוכר וידוע מתוך יצירות אחרות על נושא השואה. שוב ושוב מבצבץ כאן הגורל היהודי, הסבל והתלאות. הוא מתואר על רקע שונה, פעם זו העיירה, פעם זה היער אבל הזמן הוא המלחמה.
מתוארת כאן הישרדות שיש בה גבורה. אין זו הישרדות בעייתית במחנות היוצרת השפעות קשות על אופיים של חלק מהשורדים. זוהי הישרדות פעילה והרואית יותר.

המחבר מצהיר בהקדמה לספר כי מגמתו היא להנציח את האנשים ואת האירועים. בכוחו התיאורי-ספרותי הוא מצליח להחיות ולהמחיש את התקופה. זווית ראייתו על תיאור המלחמה והשפעתה מעניקה לקובץ ייחוד המלמד את הקוראים להימנע מחשיבה סטריאוטיפית כלפי נושא השואה.